התמורה: מה בדיוק מקבלים
לא מספיק "שלוש דירות". החוזה צריך לפרט אילו דירות: קומה, כיוון, שטח לפי הגדרה ברורה של אופן המדידה, מרפסות, חניות ומחסנים. צריך גם מנגנון למקרה שהתכנית משתנה, כך שאם מספר הדירות בפרויקט יגדל, גם חלקו של בעל הקרקע יגדל.
בעסקת קומבינציה בעל קרקע מוכר ליזם חלק מהקרקע, ובתמורה היזם בונה עבורו דירות או שטחים על יתרת הקרקע. בעל הקרקע לא מקבל כסף ביום החתימה אלא התחייבות שתתממש רק כעבור כמה שנים, ובינתיים המס כבר מחושב. לכן עיקר העבודה המשפטית הוא להבטיח שההתחייבות תתקיים: ביטחונות, לוחות זמנים, מפרט, פיצוי על איחור, ומס שמחושב נכון כבר ביום החתימה.
הערכה ראשונית של מס השבח אפשר לקבל במחשבון מס השבח, ועל תכנון המס בעסקאות מקרקעין יש פירוט בעמוד תכנוני מס. עסקאות מורכבות נוספות מרוכזות בעמוד עסקאות מקרקעין מורכבות.
חוק מיסוי מקרקעין מתאר את העסקה כך: מכירה של חלק מזכות במקרקעין, שתמורתה היא בנייה על יתרת המקרקעין (סעיף 19(4) וסעיף 67(ב) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963). במילים פשוטות: בעל הקרקע נותן ליזם את הקרקע לבנייה, היזם מקבל את רוב הדירות שייבנו ומוכר אותן, ובעל הקרקע מקבל חלק מהדירות בלי לשלם על הבנייה.
יש כמה מבנים מקובלים, והמבנה משפיע על הסיכון ועל המס:
לפני כל חתימה, גם על "מכתב כוונות" או זיכרון דברים. יזם מגיע לרוב עם חוזה מוכן שנוסח לטובתו, ומה שנחתם בשלב הראשון קובע את מסגרת המשא ומתן כולו. על הסיכון שבזיכרון דברים יש פירוט במאמר זיכרון דברים לפני חוזה.
ליווי נכון מתחיל עוד לפני שבוחרים יזם: מה שווה הקרקע, כמה דירות אפשר לבנות עליה לפי הזכויות שנקבעו לה, מה הצעות של יזמים שונים שוות כשמשווים אותן על אותו בסיס, ואילו מהן כוללות ביטחונות של ממש.
לא מספיק "שלוש דירות". החוזה צריך לפרט אילו דירות: קומה, כיוון, שטח לפי הגדרה ברורה של אופן המדידה, מרפסות, חניות ומחסנים. צריך גם מנגנון למקרה שהתכנית משתנה, כך שאם מספר הדירות בפרויקט יגדל, גם חלקו של בעל הקרקע יגדל.
מפרט שמצורף לחוזה כנספח מחייב, ולא "מפרט מכר שיצורף בהמשך". דירות התמורה צריכות להיבנות באותה רמה כמו הדירות שהיזם מוכר, ובעל הקרקע צריך זכות לבחור חומרים כמו כל רוכש.
מועד להגשת בקשה להיתר, מועד לקבלת היתר, מועד לתחילת בנייה ומועד למסירה. אם ההיתר לא התקבל במועד, בעל הקרקע צריך זכות לבטל ולקבל את הקרקע חזרה כשהיא נקייה מכל התחייבות, שעבוד או הערה לטובת היזם.
בעל הקרקע מוסר נכס ממשי ומקבל הבטחה לעתיד. לכן החוזה צריך לקבוע אילו ביטחונות יינתנו ומתי. ביטחונות מקובלים:
מתי היזם מקבל את החזקה בקרקע, ומתי ניתן לו ייפוי כוח בלתי חוזר. שני המועדים האלה משפיעים גם על מועד תשלום המס של בעל הקרקע (ראו בהמשך), ולכן קובעים אותם בחוזה במכוון.
פיצוי מוסכם על כל חודש של איחור במסירת דירות התמורה, בסכום שמשקף לפחות את דמי השכירות שבעל הקרקע מפסיד. בלי סעיף כזה, איחור של שנה או שנתיים כמעט שאינו עולה ליזם דבר.
החוזה צריך לחלק במפורש את התשלומים: היטל השבחה, אגרות והיטלי פיתוח, מס הרכישה של היזם, מע"מ, עלויות הרישום ושכר הטרחה. כל תשלום שלא נכתב מי נושא בו עלול ליפול על בעל הקרקע.
התחייבות של היזם לרשום בית משותף ולרשום את דירות התמורה על שם בעל הקרקע, במועד מוגדר. החוזה צריך גם לקבוע במפורש שהיזם אחראי לליקויי בנייה בדירות התמורה, בדומה לאחריותו כלפי מי שקונה ממנו דירה.
"יום המכירה" לעניין מס שבח הוא היום שבו נעשתה המכירה (סעיף 19). בעבר אפשר היה לבחור לדחות את יום המכירה בעסקת קומבינציה לסיום הבנייה, אבל האפשרות הזאת חלה רק על עסקאות שנעשו בתקופה שבין 7.11.2001 ל-31.12.2006 (סעיף 19(4); ראו הוראת ביצוע 13/2002). כיום המס מחושב לפי יום החתימה, אף שהדירות יימסרו רק כעבור כמה שנים.
שווי המכירה הוא התמורה שהתקבלה (סעיף 17(ג)), ובקומבינציה התמורה היא בעיקר שירותי הבנייה שבעל הקרקע מקבל. אופן קביעת השווי הוא נקודת מחלוקת שכיחה מול רשות המסים, ולכן מכינים אותו מראש, כולל שמאות כשצריך, ולא משאירים אותו לשומה.
את העסקה מדווחים לרשות המסים בתוך 30 ימים מיום המכירה (סעיף 73(א)). מועד התשלום נקבע לפי סעיף 51: המס משולם כשמתקיים אחד מאלה: החזקה בקרקע עברה ליזם, שולם יותר מ-40% מהמחיר (לעניין מס שבח), או שניתן ליזם ייפוי כוח בלתי חוזר לרישום. בקומבינציה, שבה כמעט אין תשלום בכסף, תזמון מסירת החזקה וייפוי הכוח קובע בפועל מתי בעל הקרקע ישלם מס, על דירות שעוד לא נבנו.
מי שמוכר חלק מזכויותיו בדירת מגורים מזכה, ובתמורה מקבל שירותי בנייה בבניין שייבנה על אותה קרקע, זכאי לפי בקשתו לפטור ממס על החלק הנמכר, בכפוף לתנאי הפטור (סעיף 49א(ב) וסעיף 49ב). זה רלוונטי למשל לבית פרטי ישן שבמקומו נבנה בניין. הבקשה לפטור מוגשת יחד עם הדיווח, ולכן בודקים את התנאים לפני החתימה.
כשכמה בעלים של חלקות גובלות או רצופות מצרפים אותן לפרויקט אחד, החוק מגדיר מצבים מסוימים כ"איחוד מקרקעין", כולל מכירה של חלק מזכות שתמורתה בנייה על יתרת המקרקעין בחלקות כאלה. איחוד כזה עשוי להיות פטור ממס כשלא שולם סכום הפרש (סעיף 67; ראו הוראת ביצוע 12/2002). התחולה תלויה במבנה העסקה, ולכן מנסחים את העסקה מראש כך שתעמוד בתנאים.
בעסקת קומבינציה יש גם היבטי מע"מ על שירותי הבנייה ועל המקרקעין, שתלויים במעמד בעל הקרקע (יחיד, עוסק או חברה) ובמבנה התמורה. היזם חייב במס רכישה על חלק הקרקע שרכש (סעיף 9). וחשוב לזכור גם את העתיד: שווי הרכישה ויום הרכישה של דירות התמורה ישפיעו על המס כשתמכרו אותן, ולכן כדאי לתעד כבר עכשיו את השווי שנקבע בשומה.
בדיקת הזכויות הרשומות בקרקע (נסח טאבו), הבעלים, השעבודים וההערות. בדיקת היזם: ניסיון, פרויקטים קודמים, איתנות, ותביעות או הליכים נגדו.
השוואת הצעות על בסיס אחיד, ניסוח החוזה והנספחים (מפרט, תשריט, ביטחונות, לוח זמנים), ומשא ומתן מול עורך הדין של היזם.
בדיקת המס לפני החתימה, הכנת השווי, הגשת ההצהרה לרשות המסים, בקשה לפטור כשיש זכאות, וטיפול בשומה.
מעקב אחר עמידה בלוחות הזמנים ובתנאי הביטחונות, בדיקת המסירה, ורישום דירות התמורה על שם בעל הקרקע.
עסקת קומבינציה נמשכת שנים: המשא ומתן נמשך לרוב שבועות עד חודשים, והבנייה עצמה כמה שנים. הליווי המשפטי נמשך לאורך כל התקופה, עד רישום הדירות.
שכר הטרחה מסוכם מראש בהסכם בכתב, לפי היקף העסקה. בחלק מהעסקאות מוסכם שהיזם יישא בשכר הטרחה של עורך הדין של בעל הקרקע, וזה נושא למשא ומתן כבר בשלב ההצעה.
הבחירה תלויה בגיל, בצורך בנזילות, במצב הקרקע ובאיכות היזם. אין תשובה אחת נכונה, אבל צריך לקבל את ההחלטה עם מספרים ולא עם תחושה.
המס מחושב לפי יום החתימה על החוזה. מועד התשלום נקבע לפי סעיף 51 לחוק מיסוי מקרקעין, ותלוי בעיקר במועד שבו החזקה עוברת ליזם או שניתן לו ייפוי כוח בלתי חוזר. האפשרות לדחות את יום המכירה לסיום הבנייה חלה רק על עסקאות משנים 2001 עד 2006.
לפי שווי התמורה שבעל הקרקע מקבל, שהיא בעיקר שירותי הבנייה של הדירות שלו. זו נקודת מחלוקת שכיחה מול רשות המסים, ולכן מכינים את השווי מראש.
כשעל הקרקע עומדת דירת מגורים מזכה, אפשר לבקש פטור על החלק הנמכר לפי סעיף 49א(ב), בכפוף לתנאים. כשמאחדים חלקות גובלות, ייתכן פטור לפי סעיף 67. בכל מקרה אחר בודקים את העסקה לגופה.
זה בדיוק התרחיש שהביטחונות בחוזה נועדו לו: ערבויות, ליווי בנקאי והעברת הקרקע בשלבים. בלי ביטחונות כאלה בעל הקרקע עלול להישאר בלי קרקע ובלי דירות.
בעל הקרקע, אלא אם הוסכם אחרת. בחלק מהעסקאות היזם מסכים לשאת בו, וזה נושא למשא ומתן כבר בשלב ההצעה.
רק אם החוזה קובע זאת. לכן חשוב לכלול בחוזה מועד אחרון לקבלת היתר וזכות לבטל ולקבל את הקרקע חזרה נקייה.
בפגישה אחת עוברים על ההצעה, על הביטחונות ועל המס, ומחליטים מה לבקש במשא ומתן.