אישור עירייה לטאבו: מה זה, מי חותם עליו, ואיך מקבלים אותו

מה זה אישור עירייה לטאבו?

זו תעודה שהרשות המקומית מנפיקה למוכר נכס, ובה היא מאשרת שכל החובות המגיעים לה בגין הנכס סולקו, או שאין חובות כאלה. בשפה המקצועית קוראים לה גם "אישור לרשם המקרקעין", "תעודת העברה" או "אישור על העדר חובות". על אותה תעודה חותמת גם הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, ומאשרת שהיטל ההשבחה שולם או שניתנה ערובה לתשלומו.

את התעודה מציגים בלשכת רישום המקרקעין, יחד עם שטר המכר ואישורי מיסוי מקרקעין על מס השבח ומס הרכישה. בלעדיה הרשם לא ירשום את העברת הבעלות.

מכוח אילו חוקים הוא נדרש?

• סעיף 324(א) לפקודת העיריות [נוסח חדש]: לא תירשם בפנקסי המקרקעין העברה של נכס, אלא אם הוצגה לרשם תעודה חתומה בידי ראש העירייה, או מי שהוא הסמיך לכך, המעידה שכל החובות המגיעים לעירייה מבעל הנכס בגין אותו נכס, עד יום מתן התעודה, סולקו במלואם או שאין חובות כאלה.
• סעיף 10(א) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965: לא תירשם בפנקסי המקרקעין פעולה שהיא מימוש זכויות במקרקעין, ובכלל זה מכירה, אלא לאחר שהוצגה לרשם תעודה חתומה בידי יושב ראש הוועדה המקומית, או מי שהסמיך לכך, המעידה ששולם היטל ההשבחה המגיע אותה שעה, או שניתנה ערובה לתשלומו.
• סעיף 10(ב) לתוספת, ותקנות התכנון והבנייה (תעודה בדבר תשלום היטל), התשמ"א-1981: החוק מסמיך את שר הפנים לקבוע בתקנות שילוב של תעודת הוועדה המקומית בתעודה שהרשות המקומית נותנת לצורך הרישום, ותקנות כאלה פורסמו. מכאן שבפועל מדובר במסמך אחד שנושא שתי חתימות.

במועצות מקומיות ובמועצות אזוריות המועצה היא שמנפיקה את האישור על העדר חובות לצורך הרישום. ביישוב שבתחום מועצה אזורית פונים בדרך כלל למועצה האזורית, ולא לוועד היישוב.

יש שני חריגים חשובים. רישום משכנתה אינו טעון את התעודות האלה (סעיף 324(ד) לפקודת העיריות וסעיף 10(א1) לתוספת השלישית). והיטל ההשבחה ישולם לא יאוחר מהמועד שבו החייב מימש את הזכות במקרקעין (סעיף 7(א) לתוספת).

מסמך אחד, שתי חתימות

על האישור חותמים שני גופים שונים, וכל אחד מהם בודק דבר אחר:

• הרשות המקומית: עירייה, מועצה מקומית או מועצה אזורית. היא בודקת שאין חובות בגין הנכס, כמו ארנונה וחובות אחרים לרשות.
• הוועדה המקומית לתכנון ובנייה: היא בודקת אם חל על הנכס היטל השבחה, ואם כן, שהוא שולם או שניתנה ערובה לתשלומו.

שני הגופים אינם תמיד באותו מקום. בערים רבות לעירייה יש ועדה מקומית משלה. אבל רשויות קטנות רבות שייכות לוועדה מקומית מרחבית, שמשרתת כמה רשויות יחד. למשל, הוועדה המקומית "זמורה" משרתת את מזכרת בתיה, קריית עקרון ובני עי"ש. במקרה כזה, את חתימת הוועדה מקבלים במשרדי הוועדה המרחבית, ולא ברשות שבה נמצא הנכס. הכלי שבהמשך מאתר את שני הגופים לפי שם היישוב.

מה עושים איתו: השלבים

1. מגישים בקשה לרשות המקומית. בדרך כלל עורך הדין של המוכר מגיש אותה, ברוב הרשויות באופן מקוון. מצרפים את פרטי הנכס, פרטי המוכר והקונה ואת חוזה המכר.
2. מסלקים את החובות לרשות. הרשות מנפיקה דרישת תשלום לחובות בגין הנכס עד מועד מתן האישור, והמוכר משלם אותה.
3. הוועדה המקומית בודקת היטל השבחה. אם חל היטל, הוועדה שולחת שומה. המוכר יכול לשלם, לתת ערובה, או לבדוק אם חל פטור (סעיף 19 לתוספת השלישית). מי שחולק על השומה יכול לערער או להגיש שומה מטעמו (סעיף 14 לתוספת).
4. מקבלים את האישור החתום בשתי החתימות, ובודקים שפרטי הנכס והצדדים בו נכונים.
5. מגישים ללשכת רישום המקרקעין את האישור, יחד עם שטר המכר ואישורי מיסוי המקרקעין. את הלשכה ואת משרד מיסוי המקרקעין אפשר לאתר לפי מספר הגוש.

למה הוא חשוב

לקונה: בלי האישור, הדירה לא תירשם על שמו. לכן בחוזה המכר קובעים שהמוכר אחראי להשיג את האישור, ומשאירים חלק מהתמורה בנאמנות עד שיתקבל. על מנגנון התשלומים והנאמנות: הערת אזהרה ומנגנון תשלומים.

למוכר: החובות לרשות והיטל ההשבחה הם תנאי לקבלת האישור, והיטל השבחה עלול להיות סכום משמעותי. לכן כדאי לברר אותו לפני החתימה, ולקבוע בחוזה מי נושא בו. מידע נוסף בעמוד מכירת דירה.

לשני הצדדים: במקרים רבים האישור הוא הפריט האחרון שמעכב את הרישום בטאבו. פנייה מוקדמת לרשות ולוועדה מקצרת את הזמן שבין התשלום האחרון לבין הרישום.

איתור הרשות והוועדה לפי שם היישוב

הקלידו את שם היישוב שבו נמצא הנכס, והכלי יציג את הרשות המקומית שמאשרת שאין חובות, ואת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה שמאשרת את היטל ההשבחה.